גיורא הלך והותיר אחריו חלל שאין אפשרות למלא אותו.  חסר לנו לכולנו חיוכו המיוחד והבעת פניו האומרת "סמוך עלי" או "בטח שאני יודע"!  כי נכון הדבר, גיורא ידע הרבה ובשטחים רבים ומגוונים... 

מתוך דברים שכתב אביו, עודד זלצר, לזכר בנו בכורו

 

...Being with people and yet feeling lonely

I keep going and wondering,

Like a lost soul looking for a meaning...

I MISS YOU SO MUCH.

 LOVE, VIVI

November 2003

...חברים זוכרים...

ניסים אלשיך על גיורא:

גיורא היה בין הנגנים הראשונים בחצוצרה בקונסרבטוריון ובתזמורת הנוער לפני יותר מ-40 שנה, וממייסדי תזמורת כלי הנשיפה העירונית.

צנוע, עם משמעת ברזל, מנהיג מלידה, דבק במטרה, דרש מכולם ועשה רבות למען כולם ולמען התזמורת.

גיורא אהב את המוסיקה ואת הנגינה בחצוצרה, אהב את כולם וכולנו אהבנו אותו.

גיורא אתה חסר לנו מאד...

גיורא,

אני לא רוצה לכתוב עליך ולספר כמה היית דמות מרכזית בתזמורת, אפילו שהיית. אני גם לא רוצה לספר כמה היית בקנאות מגיע ודואג שהכל יתנהל הכי טוב שאפשר, אפילו שזה ככה היה.

אני רוצה לכתוב עליך כחבר. על גיורא שתמיד היה שם. על גיורא שתמיד הביא בדיחות חדשות להפסקה, על גיורא שידע להקשיב ולייעץ. אבל המלים קטנות.

הנסיך הקטן, כשנפרד מכדור הארץ, אמר לידידו:

..."כי תסתכל בשמי הלילה שעה שאדור על אחד הכוכבים ואשמיע את צחוקי משם - דמה תדמה בנפשך, כי הצחוק בא מכל הכוכבים כולם.  וכאשר יונח לך מצערך, שמח תשמח על כי נפגשת בי והתוודעת אלי"...

תודה על שהיית, גיורא.  זכינו ללכת לצידך כברת דרך.  צחק אלינו מהכוכב שלך, אנחנו כאן ננסה להמשיך בדרך שהתווית לנו.

נמשיך לנגן, ונמשיך לצחוק, ונזכור תמיד.

נורית אגם, יו"ר ועד התזמורת